האם שיתוף מיטה מתחברת ומיטת האם יכול לגרום לתלות יתר לתינוק?

האם שינה ביחד ,קרי שיתוף שטח מיטה כפי שאומרים המומחים בין האם לתינוק יכול לגרום לתלות יתר שתגרור אחריה בעיה התנהגותית מצד התינוק?

בשנים האחרונות אנו עדים לדור חדש שקם , קרי הורים חדשים רבים שאוהבים עד למאוד מאוד את הרעיון של שיתוף שינה, או שיתוף מיטה או חדר שינה עם תינוק חדש.

ישנם דווקא מומחים שמודאגים לגבי ההשלכות האפשריות.

משפחה גדולה וחמימה אכן יכולה להביא נוחות וקירבה ... אך יש שיטענו שזה יכול לגרום לילד להפוך תלותי באופן מוגזם מידי כתוצאה ממצב כזה.

ככלות הכל מצב כזה מלמד את התינוק שההורים לידו כל הזמן וכל דרישה ישר מתמלאת בין רגע ישירות לתוך העריסה המתחברת שלו . אז מה רע בזה -יש שישאלו .

השאלה הבאה תחדד את הבעייתיות שנוצרת כאן ,

מה עושים עם ההתמודדות של ההורים מול כל דרישה של התינוק? כלומר ,האם השינה המשותפת הופכת את תינוקך לתלותי מידי ?

אל תדאגי, את לא האמא הראשונה שחושבת על זה – אך מאוד מאוד לא פשוט לגלות את התשובה לכך .

על פי מאמרים רבים שיתוף שינה (או שיתוף במיטה מתחברת) הוא לא איזה מגמה חדשה או אופנה בקרב אמהות מוזרות. למעשה, שיתוף שינה היה וממשיך להיות הנורמה בעולם "המציאות היא כי מתן מרחב שינה נפרד לתינוק הוא התפתחות חדשה (ובעיקר המערבית) בתולדות האנושות, ואפילו כיום, שינה משותפת מנוהלת בעולם בקנה מידה גדול יותר מאשר חללי שינה נפרדים .

על פי הפסיכולוגיה היום, ישנן מגוון סיבות מדוע ההורים בוחרים בשינה בשיתוף ומעדיפים נוחות (במיוחד כאשר אמא מניקה).

אלו הפכו לנורמות תרבותיות ונסיבות חיות, מה גם שלזוג חדש בדכ אין תמיד מקום לחדר ילדים נוסף וגדול.

עם זאת, האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים דווקא מייעצת נגד שיתוף שינה באותה מיטה מתחברת גדולה בשנה הראשונה של החיים. על פי האתר הרשמי שלהם, "תינוקות צריכים לישון באותו חדר שינה כמו ההורים שלהם - אבל על משטח נפרד, כגון עריסה מתחברת גדולה או במיטה מתחחברת גדולה, ולעולם לא על הספה, כורסה או משטח רך - כדי להקטין את הסיכונים הקשורים לשינת מוות ". על פי המחקר שלהם, שיתוף המיטה עם תינוק יכול להגדיל את הסיכון של מוות בעריסה ח"ו, אבל שיתוף באותו חדר יכול להיות מועיל עבור שני הצדדים ומסתבר שלא מעט.

נחזור ברשותכם לשאלה הראשונית: האם שיתוף שינה פוגע בגידול הילד ויותר מהכל בעצמאותו?

שאלה זו היא אחת החששות הכבדים ביותר מסתבר שהורים רבים חשים בתקופת הינקות הראשונית.

זה נשמע מאוד הגיוני בתיאוריה , אך חישבו - איך יכול ילד ללמוד להרגיע את עצמו אם הוא כל הזמן עם ההורים המגוננים עליו צמודים אליו 24/7.

הרי רוב ההורים מצפים תמיד להאכיל ולהיעתר לבקשת הרך הנולד ולכל גחומותיו ובדכ בזמן 0 בד"כ, אם ביום ואם בלילה .

עדיין מחקרים והאקדמיה ,כך מסתבר,מחפשים מענה מלא לשאלה הסבוכה מאוד הזו .

ימים יגידו או שלעולם השאלה הזו תיוותר בעודה?